כידוע, גרמניה הינה חברה מכובדת באיחוד האירופי, ולמעשה מבחינות רבות היא המנוע והמדינה המרכזית בגוש. על כן, בראש ובראשונה אזרחי גרמניה נהנים מזכויות והטבות רבות המוקנות לכל המחזיקים באזרחות ודרכון של האיחוד האירופי, ומעבר לכך, מי שבוחר גם להתגורר בגרמניה יכול ליהנות מאיכות חיים גבוהה.
אין פלא איפה, שישראלים רבים ביקשו להוציא בשנים האחרונות אזרחות של גרמניה, ולא מעטים מהם אף עשו זאת בהצלחה. בשנתיים האחרונות אף יש בשורה גדולה בתחום, לאור תיקונים משמעותיים בחוק האזרחות הגרמנית, אשר הרחיבו משמעותית את מעגל הזכאים. באופן כללי נאמר, כי כל הצאצאים לנרדפי שואה שהיו אזרחים גרמניים או תושבי/נתיני גרמניה, יכולים כיום להתחיל בתהליך של הוצאת אזרחות גרמנית. מדובר בעשרות אלפי אנשים.
במאמר הבא נסקור מספר נושאים מהותיים הקשורים להוצאת אזרחות ודרכון גרמניים. בין היתר, נדבר על היתרונות שהדרכון הגרמני מקנה למחזיקים בו, על התנאים לזכאות להוצאת האזרחות, על התהליך שצריך לבצע והמסמכים שיש להמציא, ובכלל – על גרמניה עצמה והחיים בה. כמובן, אם יש לכם שאלות נוספות תוכלו לפנות בכל עת אל משרדנו ואנו נשמח להשיב. כמו כן, נציגי משרדנו ישמחו לבצע עבורכם בדיקת זכאות לאזרחות גרמנית, ללא עלות או התחייבות מצדכם.
מהם היתרונות החשובים שמקנה דרכון גרמני?
רגע לפני שנספר לכם על הזכויות וההטבות שניתן לקבל עם דרכון גרמני, נבקש להעניק בהירות לגבי ההבדל שבין אזרחות לדרכון. אמנם, עבור ישראלים רבים המטרה הנכספת היא לקבל לידיהם את הדרכון של גרמניה, של האיחוד האירופי, והאזרחות אינה מעניינת אותם במיוחד. אבל יש להבין שהדבר המהותי והראשון במעלה הוא דווקא האזרחות. אכן, בכל מדינה הדרכון אינו אלא פועל יוצא, זכות של המחזיקים באזרחות.
למעשה הדרכון הוא רק תעודת מעבר בינלאומית מקובלת בין מדינות, וכדי לקבלו חייבים להיות אזרחים. לפיכך, כל התהליך והפעולות שמשרדנו מבצע עבור לקוחותיו נועדו לקדם ולהשיג את האזרחות, והיא זו שאינה מובנת מאליה. לאחר מכן, כאשר קיבלתם את האזרחות, הוצאת הדרכון היא כבר פועל יוצא של זכותכם, והתהליך הינו פשוט וקצר בהרבה מאשר הוצאת האזרחות.
ועכשיו, בואו נדבר קצת על היתרונות של הדרכון הגרמני. הזכות הראשונה שמקבלים מדרכון אירופאי היא האפשרות להתגורר בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, דבר הפותח את האפשרות לראות עולם, לעשות רילוקיישן, לצאת לטיול ממושך ולחוות חיים אחרים. נכון, לא כולם מעוניינים בהכרח בדברים האלה, אך חשוב לזכור שהזכויות בדרכון נועדו לא רק לכם אלא גם עבור ילדיכם.
למעשה, מאחר שהאזרחות הגרמנית ניתנת בגין קשרי דם לנרדפי השלטון הנאצי (הרחבה בהמשך מאמר זה), הרי שילדיכם זכאים בדיוק כמותכם לאזרחות ולדרכון. אגב, לפי החוק הגרמני גם אפשר לקפוץ על דורות, כלומר שאם אתם לא מעוניינים להוציא את הדרכון הגרמני לעצמכם, זה בסדר גמור ולא יפגע בילדים, שיוכלו לעשות זאת בגין סבתא, סבתא-רבה וכדומה.
אז כן, גם עבור הילדים נפתחות אפשרויות בינלאומיות. מי כמונו בישראל יודע שהמציאות יכולה להפתיע, לעיתים לטובה ולעיתים לרעה, בין אם בעקבות המצב הביטחוני, הכלכלי או הפוליטי, וטוב שיש ביד אזרחות נוספת ודרכון, הפותחים את הדלת החוצה לשעת הצורך, גם אם רק לתקופה זמנית. אבל זוהי רק ההתחלה של הזכויות שמתקבלות בגין הדרכון הגרמני.
ההטבה הבאה קשורה בלימודים. בתור אזרחים של גרמניה והאיחוד האירופי, אתם או ילדיכם תוכלו ללמוד בקשת רחבה מאוד של מוסדות לימודי באירופה. כידוע, האוניברסיטאות והמכללות במדינות רבות באירופה נמנות על המובילות בעולם, ולכך מצטרפים שלל מוסדות נוספים למקצועות האמנות, האדריכלות ועוד. נכון שגם ללא דרכון אירופאי ניתן להתקבל לחלק מהמוסדות, אבל עם דרכון אירופאי מקבלים עדיפות ואפשרות למלגות ולתנאי מחייה מצוינים.
קודם כל, כי כל הפרוצדורה הרבה יותר פשוטה, בלי צורך באישורים למיניהם לשהייה ממושכת באירופה. אבל יותר מכך, מוסדות לימוד לא מעטים מקנים סבסוד משמעותי של הלימודים והמחייה באמצעות מלגות, ובחלק גדול מהם אפילו ניתן ללמוד לגמרי בחינם בתור אזרחי האיחוד האירופי. בתוך כך, ניתן גם לעבוד באופן חוקי לגמרי על מנת לממן את החיים השוטפים.
אכן, מחזיקי דרכון גרמני יכולים לעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, ללא בעיות מיוחדות ובכל מקצוע. בניגוד למחזיקי דרכון ישראלי בלבד, הם אינם חייבים להוציא ויזת עבודה או להציג הזמנה ממעסיק, ובהחלט יכולים להשתלב בעבודות רבות ואף לפתח קריירה בנוחות. אם לא די בכך, במקרים מסוימים ובעיקר בגרמניה, מי שעובד יוכל ליהנות מהתנאים הנלווים כמו ימי חופשה, ימי מחלה, הפרשות לפנסיה וכיוצא בזאת, ולכך מצטרפים גם שירותי בריאות מסובסדים.
אם כל זה לא מספיק, מי שרוצה לבצע עסקים באיחוד האירופי יגלה שהדרכון פותח עבורו הרבה דלתות. אמנם, ניתן לבצע השקעות (למשל בנדל"ן) גם בלי הדרכון של האיחוד, אבל כשיש לכם אותו ביד הרבה יותר דלתות נפתחות. למשל, הרבה יותר קל לקבל הלוואות ומשכנתאות מהבנקים ומגורמי מימון אחרים בתנאים נוחים, וגם ישנן הקלות במיסוי המשתנות כמובן ממקרה למקרה. כפועל יוצא מכך, הדרכון הגרמני פותח את הדלת ליותר עסקאות ובאופן יותר משתלם.
לבסוף, ראוי לציין כי דרכון אירופאי בכלל, ודרכון גרמני בפרט, נחשב לתעודת מעבר מכובדת מאוד ברחבי העולם. כתוצאה מכך, בפני מחזיקי הדלתות נפתחות בקלות דלתותיהן של הרבה מאוד מדינות (כמעט כל המדינות בעולם), לרבות כאלו שדרך קבע סגורות בפני מחזיקי דרכון ישראלי בלבד. לכך מצטרפת העובדה, שישנן מדינות בעולם שאליהן מחזיקי דרכון גרמני מקבלים את אשרת השהייה באופן אוטומטי (גם אם לתקופה מוגבלת), וזאת בניגוד לפרוצדורות ולעלויות הכרוכות בהוצאת ויזה למחזיקי דרכון ישראלי בלבד.
אגב, אם אתם חוששים שהוצאת דרכון גרמני משמעה שצריך לוותר על הדרכון הישראלי, הסירו דאגה מלב. תוכלו בהחלט להחזיק במקביל בשתי האזרחויות ובשני הדרכונים, ללא כל בעיה מיוחדת.
מה אתם יודעים על גרמניה?
אם אתם שוקלים להוציא אזרחות גרמנית בגין אדם מהמשפחה שהיה בעבר נתין או אזרח של המדינה, כדאי שתדעו דבר או שניים עליה. יש לציין כי הזכאות לאזרחות איננה כרוכה במבחן ידע על גרמניה, ורק לעיתים נערכת שיחה בגרמנית בשגרירות, לכאורה לבחינת ידיעת השפה. עם זאת, לרוב השיחה אינה נערכת כלל, ואף אם היא נערכת היא מבוצעת בקצרה וניתן להתכונן אליה גם אם אינכם דוברים גרמנית. ועדיין, כדאי לדעת כמה דברים על המדינה בה אתם עומדים להיות אזרחים.
אז ככה: הרפובליקה הפדרלית של גרמניה שוכנת במרכז אירופה, ויש לה גבולות עם צ'כיה, פולין, שוויץ, אוסטריה, צרפת, דנמרק, לוקסמבורג, הולנד ובלגיה. לכן גם ניתן להגיע ממנה בקלות לכל נקודה באירופה, גם דרך היבשה וכמובן דרך האוויר. חשוב לציין כי גרמניה מחולקת ליותר מארבע מאות מחוזות ולמעשה גם לשש עשרה מדינות נפרדות, כאשר לכל מדינה יש מוסדות, עיר בירה וממשל משלה, למעט להמבורג ולברלין שהן בעצמה ערכי מדינה. יש לציין כי יותר מחצי מבין 84 מיליון התושבים של גרמניה מתגוררים בשלושת המדינות המאוכלסות, וכל היתר בשלוש עשרה הנוספות.
מבין 84 מיליון התושבים, כעשרה מיליון הם זרים וכשבעים מיליון אזרחים, והכמויות הגדולות של האזרחים הזרים מעידות על פתיחת שעריה של גרמניה למהגרים לאורך העשורים האחרונים. עם זאת, ראוי לציין כי לאחרונה האוכלוסייה הגרמנית דווקא מצויה בירידה, מאחר שממוצע הילודה בגרמניה עומדת על קצת יותר מילד אחד, כלומר מגמה שלילית. בכל מקרה, כמעט תשעים אחוזים מהגרמנים מתגוררים בערים, כמובן בברלין המונה כיום כשלושה וחצי מיליון תושבים, ולאחר מכן גם בהמבורג, מינכן וקלן שמונות כל אחת יותר ממיליון תושבים.
מבחינה כלכלית, גרמניה היא המנוע של האיחוד האירופי, ומובילה אותו גם מבחינה פוליטית לצידה של צרפת. נכון להיום, גרמניה היא הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, וכמובן החזקה באירופה, ומתבססת בעיקר על תעשייה חזקה הנחשבת לבעלת מוניטין מצוין ורמה מקצועית גבוהה. עם זאת, ניתן למצוא בגרמניה את כל קשת המקצועות והתחומים הכלכליים, לרבות חקלאות, יקבים, מבשלות בירה, מחלבות, משקי חי וכיוצא בזאת.
יש לציין כי הנופים בגרמניה מגוונים מאוד, החל בחופי הים הקרירים ועד להרי האלפים המגיעים עד לגובה של כמעט שלושת אלפים מטרים, וביניהם מישורים רבים, גבעות ועמקים, ונהרות גדולים כמו הדנובה, האלבה והריין. בדרך כלל מזג האוויר בגרמניה קריר, אם כי הדבר משתנה בין האזורים, שבחלקם הקיץ דווקא חם מאוד ויבש, ובאחרים יורד גשם כמעט כל השנה.
איך נראים החיים בגרמניה?
ברור שלא כל מי שמוציא אזרחות גרמנית רוצה גם להתגורר בגרמניה לתקופה ממושכת או לצמיתות. יחד עם זאת, ידוע שישראלים רבים בחרו לעבור לגרמניה לאורך העשורים האחרונים, כל אחד מסיבותיו שלו, ולאור ראיית היתרונות. איננו ממליצים כמובן על מעבר לגרמניה, או לכל מדינה אחרת, אך אם אתם שוקלים את המעבר כדאי לדעת כמה דברים בסיסיים על הנושא.
כיום מתגוררים בגרמניה בין עשרים לשלושים אלף ישראלים, או ישראלים לשעבר, מרביתם בברלין. על פי רוב, מדובר באנשים המגיעים ממעמדות סוציואקונומיים מבוססים, בעלי תארים אקדמיים, הרואים בגרמניה הזדמנויות ללימודים, לפיתוח קריירה ולאיכות חיים. מאחר שרוב הישראלים אכן מכוונים לברלין, נאמר כמה דברים על החיים בה.
אחד הדברים שמושכים את הישראלים לברלין, היא האווירה הקוסמופוליטית השורה בעיר, המורכבת מערב רב של תרבויות. כמובן, התרבות הגרמנית חולשת על פני כל האומנויות, ובעיר פזורים אינספור גלריות, מוזיאונים, ספריות, בתי קולנוע, חנויות אומנות, בתי קפה חביבים, בתי אופרה וכדומה. לכך מצטרפים חיי לילי תוססים וקוסמופוליטיים בפאבים, הברים והדיסקוטקים, וכן, גם ברלין לא ישנה בלילות.
אמנם, גרמניה היא כלכלה חזקה, ולכן לכאורה יקרה, אך לעיתים קרובות יוקר המחייה בה נמוך מאשר בישראל, הן מבחינת המחירים והן מבחינת המשכורות שיכולות להיות גבוהות יותר. אכן, המשכורות בגרמניה נחשבות לטובות יחסית, ובברלין בפרט, מה שמשתנה כמובן בין תחומי העיסוק אך באופן כללי מאפשר חיים נוחים למדי. אין ספק כי הגרמנים דורשים משמעת ורמה מקצועית גבוהה בעבודה, וללא ספק במקצועות תעשייתיים והייטק קיימת דרישה להשקעת שעות מאובות, אבל באופן כללי שבוע העבודה בגרמניה קצר יותר מאשר בישראל, וגם מקבלים יותר ימי חופשה בשנה.
מעבר לכך, ברלין היא עיר המציעה שלל אמצעי תחבורה, בדגש על אמצעים ידידותיים לסביבה ככל האפשר. בין היתר, יש בעיר רכבת תחתית עם עשרות רבות של תחנות, אוטובוסים המגיעים לכל פינה, מערכת של חשמליות, שלל אפשרויות להשכרת אופניים ומאות קילומטרים של שבילים ייעודיים לרוכבים. כל אלו גם תורמים להפחתת העומסים והפקקים בעיר.
כאמור, גם אפשרויות העבודה בגרמניה ובברלין בפרט אינן מועטות, בין אם כשכירים או כעצמאיים בתחום העיסוק שלכם. סיוע במציאת עבודה ניתן לקבל גם מהקהילה הישראלית, ששומרות על קשרים הדוקים למדי, ומציעה כלים שיתופיים המסייעים להסתגלות בעיר ולמציאת עבודה.
כפי שאמרנו קודם, התנאים הסוציאליים בגרמניה טובים למדי, ויש במדינה מערכת רווחה מפותחת מאוד. לדוגמא, מבחינת בריאות, הזכאים לביטוח ציבורי יכולים להגיע לכל הרופאים הגרמניים, ונהנים מכיסוי גם כשאינם עובדים וגל על מצבים רפואיים קודמים שהיו עוד לפני ההגעה לגרמניה.
יחד עם זאת, ברור שלא הכל מושלם. החיים בגרמניה מציבים לא מעט אתגרים עבור הישראלים, המגיעים מתרבות שונה. קודם כל, מדובר בשפה הגרמנית הקשה לפיצוח, ולמרות שהאנגלית שגורה למדי בפיהם של התושבים והמהגרים, עדיין ידיעת השפה הגרמנית יכולה להועיל מאוד בכל הקשור לתעסוקה ולחיים בכלל. בנוסף לכך, הגרמנים נוטים יחסית לקצה השמאלי של המפה הפוליטית, מה שלא מתאים לכל ישראלי, ובנוסף לכך גרמניה היא מדינה די קשוחה מבחינת בירוקרטיה, החל בדברים הקטנים של יחסים בין שכנים ועד לרמת הפרוצדורות הרשמיות.
קודם דיברנו על מערכת הרווחה המפותחת של גרמניה, אבל יש לה גם צד שלילי. נכון שמקבלים כיסויי בריאות מצוינים, שירותים סוציאליים המתפקדים היטב, ימי חופשה ומחלה באופן נדיב וכדומה, אבל מישהו צריך לממן את כל זה. המימון מגיע דרך מיסים יחסית גבוהים, עם מע"מ יותר גבוה בישראל ומס על ההכנסה שיכול להגיע עד לחמישים אחוז ואף למעלה מכך.
אז בשורה התחתונה, חיים בגרמניה ובברלין בפרט יכולים להיות חוויה מיוחדת, עם המון תרבויות, אפשרויות תעסוקה ותמיכה ממשלתית. אבל הם גם יכולים להיות מאתגרים ונדרשת תקופת הסתגלות ממושכת לתרבות הגרמנית השונה כל כך.
הוצאת אזרחות גרמנית לישראלי – מי זכאי?
החל משנות השלושים המוקדמות של המאה העשרים, עת עלתה לשלטון המפלגה הנאצית, דרך שנות הארבעים ומלחמת העולם השנייה, יהודים רבים נאלצו לנוס מגרמניה, בין אם היו אזרחים או תושבים בלבד. את האזרחות של חלקם שלל השלטון הנאצית, אזרחותם של אחרים נשללה מכיוון שעקרו מהמדינה, ואצל אחרים – האזרחות שהיו יכולים לקבל לו היו ממשיכים לחיות בגרמניה, פשוט לא התקבלה.
למרבה הצער, לאורך שנים רבות הייתה אפליה לגבי אותם אנשים, שהוסיפה עוד חטא על פשע האנטישמיות והשואה. עם זאת, בשנת 2019 החל משרד הפנים הגרמני להוציא תקנות חדשות, המאפשרות ליותר נרדפי הנאצים וניצולי שואה לקבל את האזרחות, גם הם וגם צאצאיהם. לאחר שנה אושרו בגרמניה תיקונים לחוק האזרחות, ובשנת 2021 הם נכנסו לתוקף.
עוד לפני שנרחיב, נאמר כי כיום קיימות מספר קטגוריות (או מסלולים) שבגינן ניתן לבקש את האזרחות הגרמנית. על קצה המזלג, כל אדם שהוא צאצא של יהודי ניצול שואה, אשר האזרחות שלו נשללה בנסיבות כאלו ואחרות, יכול להיות זכאי לאזרחות. לכך מצטרפים אנשים שהינם צאצאים למי שגרו בשטחי גרמניה ועזבו את המדינה בין 1933 ל- 1945, גם אם לא היו אזרחים גרמניים. ברים אלו נכונים גם לגבי צאצאי נשים וגם לצאצאי גברים, גם לילדיהם, גם לנכדיהם וגם לניניהם.
מכאן יוצא שבמסלולי האזרחות היותר פתוחים ונפוצים, מבקשי האזרחות צריכים להראות קשר דם אל נרדף נאצים / ניצול שואה יהודי, בין אם היה אזרח ואזרחותו נשללה ממנה, או שנאלץ לעזוב את גרמניה בשנים המצוינת לעיל, ובין אם היה נתין או תושב גרמני באותן נסיבות.
וכעת ביתר הרחבה: אפשר להשיג את האזרחות הגרמנית בכמה מסלולים. הנפוץ ביותר הוא המסלול שבו מבקשים בגין אישה או גבר שהיו תושבים או נתינים של גרמניה לפני שנת 1933, ואשר מרכז החיים שלהם היה במדינה. לא תמיד יהיה פשוט להוכיח את העמידה בתנאים האלו, ובפרט את עובדת מרכז החיים. במידה ומדובר באדם שבאותה עת היה בגיר (למי שהיה קטין אין צורך להוכיח מרכז חיים בגרמניה), יש להביא מסמכים המשקפים זאת, כגון נתונים על נכסיו, על עבודתו, על לימודיו, על ביתו וכדומה. בהמשך המאמר נביא עוד הרחבות באשר למסמכים שצריכים להמציא.
מה שחשוב להבין כרגע, הוא שבניגוד לעבר, אין כיום צורך להיות צאצא של אזרח גרמני, בין אם אזרחותו נשמרה או נשללה. מה שצריך להראות הוא שמתקיים קשר משפחתי, קשר דם למי שהיה תושב או נתין גרמני, כל עוד התגורר על שטח שעד לשנת 1938 השתיים לגרמניה. זאת, כאמור, לצד הוכחת מרכז החיים שלו בגרמניה.
רק למען הדוגמא, ייתכן מצב של אדם שהיה אזרח פולין והחליט להגר לגרמניה בשנת 1931, למשל עקב נסיבות כלכליות או תעסוקתיות. אדם זה קבע את מרכז חייו בגרמניה, ולו היה ממשיך לחיות במדינה גם היה מקבל אזרחות. ואולם, עקב עליית השלטון הנאצי, אדם זה נאלץ לנוס מגרמניה ומעולם לא קיבל אזרחות. את העוול הזה שואף כעת לתקן חוק האזרחות הגרמני החדש, ולכן צאצאיו של אותו אדם יוכלו לבקש בגינו אזרחות.
ראוי לציין כי במסלול הזה קיימת גם חובת הוכחה עקרונית לגבי נסיבות העזיבה, כלומר שאותו אדם עזב את גרמניה מפני שחווה רדיפה פוליטית, גזעית או דתית. יחד עם זאת, במידה והאדם שבגינו מבקשים היה יהודי הוכחה זו אינה משמעותית במיוחד, ולמעשה מספיק להראות שהיה יהודי על מנת שהשלטונות הגרמניים יקבלו את טענה הרדיפה על רגע גזעי ודתי.
המסלול הנפוץ הנוסף, שהיה הפופולארי ביותר עד לתיקונים החדשים לחוק האזרחות הגרמני, הוא כמובן בקשת אזרחות בגין מי שהיה אזרח גרמניה בין השנים 1933 ל- 1945. שוב, אלו אנשים שהאזרחות שלהם נשללה עקב נסיבות דתיות, פוליטיות וגזעיות, וכאמור – ליהודים אין בעיה מיוחדת להוכיח את הנסיבות האלו. במילים פשוטות, כל מי שהינו צאצא של אדם שהיה אזרח גרמני ואזרחותו נשללה, יכול להיות זכאי לאזרחות זו כיום.
יתר על כן, יכולים להיות זכאים גם צאצאים לאזרחים גרמניים, שבגלל התנאים ששררו במדינה באותה עת נאלצו לנוס למדינה אחרת. לכן, באופן אוטומטי נשללה אזרחותם הגרמנית או שנאלצו לוותר עליה. יש לציין כי אין זה משנה אם בזמן שהאדם ברח מגרמניה השלטון הנאצי כבר שלל את אזרחותו, או שלא. ובניגוד לנוהג מן העבר, כיום ניתן לבקש את האזרחות במסלול זה גם בגין גברים וגם בגין נשים (אמא, סבתא, סבתא-רבה וכדומה).
אכן, עד שנת 2021 הייתה אפליה מגדרית עבור המבקשים אזרחות במסלול זה. החוק אמר, שרק מי שנולד עד לשנת 1953 לאבא שאיבד את אזרחותו, היה זכאי לבקש בגינה את האזרחות. מי שרק אימו הייתה אזרחית גרמנייה ואיבדה את אזרחותה, לא היה זכאי לבקש בגינה. יש לציין כי אנשים שנולדים לאחר שנת 1953 ולפני שנת 1974, יכול לבקש אזרחות גם בגין אמא שלהם, אך זאת בתנאי שהאמא הודיעה לשגרירות עד לשנת 1977 כי בנה עתיד לבקש את האזרחות.
מלבד זאת, נכון להיום ניתן להוציא אזרחות גרמנית גם אם יש אמא שהייתה אזרחית גרמניה, ושאזרחותה אבדה עקב נישואין. בנוסף, יכולים לקבל אזרחות אנשים שנולדו מחוץ לנישואין לאבות גרמניים ולאימהות בעלות אזרחות זרה, וגם אנשים שנולדו אחרי שנת 1974, ואשר אימם הייתה בעת הלידה בעלת אזרחות גרמנית.
הרבה יותר ישראלי זכאים!
כפי שניתן לראות, בעבר הדרך לאזרחות ולדרכון גרמני הייתה חסומה למדי בפני חלק גדול מהישראלים, כולל אלו שהינם צאצאים לנתיני גרמניה לשעבר, או צאצאי נשים בעלות אזרחות גרמנית שנשללה. בצר להם, נאלצו לפנות אל המסלול הרגיל שבו צריך להוכיח זיקה לגרמניה, לדעת היטב את השפה הגרמנית, להוכיח תארים אקדמיים ויכולות כלכליות מבוססות, וגם לוותר על האזרחות הישראלית. ואחרי כל זאת, רק מעטים היו זוכים לקבל אזרחות במסלול הזה.
כאמור, כיום המצב שונה מאוד והדלת נפתחה בפני עשרות אלפי ישראלים. כאמור, גם הילדים של מבקש האזרחות זכאים עקרונית לאזרחות ודרכון, בדיוק כמוהו. ניתן לכרוך גם אותם בבקשה, או להסתפק באישור ההורה ולאחר מכן לבצע תהליך יחסית פשוט עבור הילדים. עם זאת, האזרחות איננה תופסת עבור בן/בת הזוג של המבקש. במידה וגם בן/בת הזוג ירצו לקבל את האזרחות, יהיה עליהם להתגורר מספר שנים בגרמניה, לדעת את השפה הגרמנית, וישנם עוד תנאים.
עוד שינוי שחשוב להדגיש אותו, או שמשרתים או ששירתו שקבע בצה"ל אינם מנועים עוד מלקבל אזרחות גרמנית. עד לפני כעשור, השלטונות הגרמניים אסרו על מתן אזרחות לאדם ששירת מרצונו (לא כחובה) בצבא זר, אך כיום המצב שונה. יתר על כן, אנשים שבקשתם נדחתה בעבר עקב שירות קבע בצה"ל, יכולים לפנות שוב ובמידה והם עומדים בתנאים האחרים שצוינו לעיל, בקשתם תיענה בחיוב.
איך נראה תהליך הוצאת אזרחות גרמנית?
קודם כל, תוכלו לפנות אל משרדנו לבירור זכאותכם להוצאת האזרחות הגרמנית, ללא עלות או התחייבות. במידה וישנה זכאות, נסביר לכם לגבי ההליך ונלווה אותו מתחילתו ועד סופו. בתור התחלה, יש למלא טופס מקוון בסיסי באתר האינטרנט של שגרירות גרמניה. כדאי מאוד להתייעץ איתנו לגבי מילוי הטופס, כי לא תמיד ברור לאנשים איזה מסלול לסמן ואילו פרטים למלא. אל הטופס יש לצרף מספר מסמכים, כאשר צירופם ומילוי נכון בכלל יפחית את העיכובים, ימנע פניות של השגרירות להוספת מסמכים, ובעיקר – יאפשר לכם להבין כיצד להתנהל מכאן והלאה.
לאחר שהשגרירות נתנה את האור הירוק להמשיך בתהליך האזרחות, מתחיל שלב שיכול להימשך כשנה (אך לעיתים יותר מכך) של איסוף המסמכים הדרושים. ככל שמצליחים להשיג יותר מסמכים, ובמיוחד אם האדם היה רק נתין ולא אזרח גרמני, כך גוברים הסיכויים לאישור הבקשה. למשל, יש להמציא תעודת נישואין, תעודת לידה, תעודת יציאה מגרמניה בתקופה הרלוונטית, תעודת קבלת רנטה מגרמניה, תעודת קבלת פיצויים, תעודת רישום במרשם התושבים הגרמני, וכדומה.
בתוך כך, יש גם להמציא תעודות המראות את הקשר המשפחתי אל האדם שבגינו מבקשים את האזרחות, כמו תעודת נישואין, תעודת לידה וכדומה, כאשר חלק מהמסמכים מגיעים ממשרד הפנים, חלק מהרבנות וגם תעודת יושר מהמשטרה. את המסכים בעברית יש לתרגם עם נוטריון לגרמנית.
בעיקרון, ככל שיש בידיכם יותר מסמכים שנשמרו על ידי המשפחה, כך משימת האיסוף תהיה מהירה וקלה יותר. מדובר למשל על תעודת שלילת אזרחות, צילום של דרכון ישן, תעודות המעידות על מרכז חיים בשטחי גרמניה, וכדומה. בדרך כלל התעודות זמינות דרך האינטרנט, אבל במקרים מסוימים יהיה צורך ליצור קשר ואף להגיע פיזית לארכיונים גרמניים.
בכל מקרה, כאשר קיימים בידיכם כל המסמכים יש להגיש אותם לשגרירות, שתבצע סקירה מהירה מולכם, ותעביר את הכל לעיון קפדני במשרד הפנים של גרמניה. במידה ואין חסרים ובבעיות מיוחדות, הבקשה תאושר ותהפכו לאזרחי גרמניה, ומכאן סלולה הדרך גם להוצאת הדרכון.
עורכי הדין פינקו וברקן מלווים אתכם לכל אורך הדרך
מרגע שתפנו למשרדנו, אנו ניקח את המושכות ונבצע איתכם ועבורכם את כל התהליכים הנדרשים, תחת קורת גג אחת. אנו מורידים את הנטל מכתפיכם ומבצעים כל פעולה עם ייפוי כוח שלכם, תוך מחויבות לרמה מקצועית גבוהה ביותר, ולליווי עד לקבלת האזרחות והדרכון.
לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ וליווי מתחילת התהליך ועד סופו, הנכם מוזמנים לפנות אל סנפי משרד עורכי הדין פינקו ברקן (רמת גן וחיפה) בטלפון 03-6444500.
